אני יוצר מתוך מקום מאוד אישי. אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית של שירות מילואים, מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב לעבודה עם הידיים, לפרטים הקטנים, לבנייה של עולמות מיניאטוריים שמאפשרים לי לעצור רגע את הרעש שמסביב. האמנות עבורי הפכה לא רק ליצירה, אלא גם לדרך לעבד מציאות, להתמודד עם עומס רגשי, ולהחזיר לעצמי תחושת שליטה וסדר.
אני עובד עם דמויות מיניאטוריות, חפצים יומיומיים, אלמנטים תעשייתיים וחומרים שנראים לפעמים פשוטים או שוליים. מתוך הדברים האלה אני בונה סצנות שיש בהן גם הומור, גם ביקורת, וגם הרבה אנושיות. מעניין אותי לקחת אובייקטים קטנים ולתת להם משמעות גדולה יותר, ליצור רגע שנראה כמעט משחקי במבט ראשון, אבל מחזיק בתוכו מתח, בדידות, מאבק או זיכרון.
הרבה מהעבודות שלי עוסקות באנשים בתוך מערכות גדולות מהם: חיילים, עובדים, קבוצות, קהילות. אני נמשך למתח שבין סדר לכאוס, בין כוח לשבריריות, בין אסתטיקה מאוד מדויקת לבין תחושה רגשית חשופה ולא מושלמת.
אני מושפע מהמציאות הישראלית, משירות צבאי, מתרבות רחוב, ממבנים תעשייתיים ומחומרים של היומיום. לפעמים העבודה מתחילה מרעיון חד וברור, ולפעמים מחפץ קטן שאני מוצא ומרגיש שיש בו סיפור.
בסוף, אני חושב שאני מנסה ליצור עבודות שמצליחות לעצור אנשים לרגע. לגרום להם להתקרב, להסתכל שוב, ולגלות שמתחת לאסתטיקה ולדיוק יש גם פצע, זיכרון, או שאלה פתוחה.
