לתפור את הנוף …
להרהר במה לצייר או לפסל – זה בעצם להחליט מה להיות ומה אני באמת. בתהליך עלתה מאוד המודעות העצמית שלי. הרגשה של התפתחות וזרימה בין החומרים השונים. עם אפשרויות הבעה שונות, בחירה אישית, חופשית ועמוקה, שנתנו לי כוח לתרגם את היכולת לחוזק ומרץ פנימי הפורצים קדימה.
בשבע השנים האחרונות המצע לעבודותיי הוא שילוב של פיסול קרמי ועץ, רישום, ציור וחומרים טבעיים כמו שורש או קליפת עץ, קיפולי חבל. אלו תרמו לעבודות מימד חדש והעניקו להם משמעות ועוצמה. איתם יצרתי חיבור אמנותי תוך עליית המודעות לדימויי הגוף.
החומרים הללו מסמלים עבורי כוח, אך גם מספרים על הפגיעות והרגישות שבי. צלקות הזמן מאירוע שהותיר אותי אפזית עם קשיי דיבור ומשותקת בפלג גופי הימני מגלידות ואני מוצאת את עצמי מתמודדת בהצלחה בשיקומי בדיבור, בפיתוח מיומנויות חדשות תוך שימוש בפלג גופי השמאלי הבריא. חקירת הכוח והחוסן הנפשי מול חולשת הגוף הפכו עבורי לשאלה פתוחה לחקירה יומיומית, הגדרת מטרות והשגת הצלחות.
גדיעת העץ מפסיקה את רצף חייו. אך יש לו המשך דרך עבודותיי. העץ מסמל אמנם כוח פיזי ונפשי אך מספר גם על פגיעות ורגישות במרקם פני השטח. השורש כדימוי לעץ שנכרת ותפקידו הסתיים ובהמשך תהליך של בניה מחדש- מוטיב בו גם אני נבניתי מחדש והתחלתי הכול מהתחלה.
העבודות כולן מופשטות ורגשיות. אך עם נוכחות חזקה של אברי גוף. החוטים כדימוי לרקמה המשלימה חלקים חסרים; כאילו לתפור את הנוף החסר ולהשלימו. ממש כפי שאני השלמתי ושחזרתי את עצמי כדי להביע את עצמי ולפרוץ קדימה.
“הצלחה היא לאהוב את עצמכם, לאהוב את מה שאתם עושים ולאהוב את הדרך שבה אתם עושים את זה” (מאיה אנג’לו)
שגית ביסקר- רום, אמנית ומורה מוסמכת בכירה לאמנות (תואר ראשון) בוגרת סמינר “אורנים” למדה חינוך מיוחד ואמנות ככלי טיפולי. שגית עובדת עם בעלי מוגבלויות, נכי שבץ מוחי ואוכלוסייה עם צרכים מיוחדים (אלו”ט, א.ד.נ.מ.)
שגית ביסקר- רום בעלת סטודיו עצמאי ומציגה בתערוכות אישיות וקבוצתיות.
חלק מהפרויקטים:
2004- תערוכה בקסטרא (חיפה) “חלומות” עבור אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים (כולל הפקת קטלוג תערוכה)
2005- תערוכה במרכז הקונגרסים (חיפה) עבור עמותת “נאמן” (נפגעי CVA) בשבוע המודעות לשבץ מוחי.
