נועה-לונה מנור-פרטל

אמנית בינתחומית המשלבת בין ציור, ספרות, מוסיקה, קעקועים וציירת עצמאית.

השכלה:

2017 – 2019    תיכון בין לאומי “אמיס” בפנימיית הכפר הירוק במגמת מחול.

2020 – 2022  שירות צבאי- מאבחנת מדעי ההתנהגות בחיל החינוך והנוער בבסיס תל-השומר.

2021  קורס אומנות חזותית בסטודיו לב , קריית המלאכה – התנסות עם מדיומים שונים בציור טבע דומם, ורישום מודלים.

2021 – 2022  לימודי אומנות קעקועים אצל אמן הקעקועים גיא מארק, יפו – שנת סטאג’ ובה לימודי רישום, תורת צבע, טכניקת בניית סקיצה, סוגי עור, טכניקת קעקוע, תקשורת עם לקוחות ועוד.

תערוכות ומיזמים.

2022 – השתתפות בתערוכה “על צבעים ורגשות”, ביוניברסל ארט מורן יעקבי. מציגה מספר עבודות בתערוכה משמעותית הדנה בקונספט של צבע כביטוי לרגש.

2022 – תערוכת ביכורים “ראונד שיידר 7” – בסטודיו אינקלוד, פלורנטין ת”א. תערוכה ראשונה בתור אמנית צעירה, משלבת קטעים ספרותיים ויצירות אומנות חזותית.

2022 – אלבום בכורה מוסיקלי “עת השדה” אלבום שירה פואטית ואינסטרומנטליים שכתבתי והלחנתי בהפקת יואב רוטברג ואמנים אורחים.

2022 – אמנית אורחת בטילבורג, הולנד – התארחתי כאמנית קעקועים בסטודיו “פלו וורלד” – אחד המתחמים המוערכים באירופה בתחום אמנות הגוף.

2022 – השקת ליין חולצות בעיצוב אישי – עיצבתי חולצות מציורים בעבודת יד, מוכרת אותן באתר האנסטיגרם שלי ובסטודיו אינקלוד.

2019 – כוראוגרפית וסולנית בעבודת הגמר במגמת המחול. Sitting here patching myself up מחול מודרני, 15 דקו. יצירה זו הביאה להזמנה שלי לקחת חלק בתכנית להכשרת רקדנים מצטיינים ריסירצ’.

אודות האמנות שלי

המפגש שלי עם יצירה ועם אמנות הוא על קו התפר בין ריפוי עצמי לבין השירות שביצירה את הריפוי של אחרים. ריפוי, מעצם היותו, תמיד מתחולל במימוש הפיזי של רעיון, יצירה, מחשבה, רגש, זיכרון. מימוש יצרתי הוא הכרה כשלעצמו.

העבודה שלי בתור מקעקעת לימדה אותי על הרגישות הנדרשת ועל ההקשבה הנדרשת לתהליכים רגשיים עמוקים של מי שמבקשות ומבקשים ממני לצייר על גופם. המפגש הזה פתח בפני שאלה עמוקה בנוגע לחיבור, למתח ולמערכות היחסים בין היצירה, היוצרת והקהל. השאלה הזו הפכה לשאלת מחקר שמלווה אותי בכל יצירה, בכל תחום ומדיום בו אני יוצרת.

רוב האמנות היא פרי-הנד והיא מונעת ממקומות של תחושות ואינטואיציה, המפגש שלי עם חומרי הגלם ועם התוכן. ההקפדה היא על תהליך יצירה לא-לינארי. זוהי בחירה מודעת מתוך התמסרות לאותו מחקר בנוגע ליחסים שביטאתי בפסקה הקודמת. התנועה עצמה, יש בה כבר השתנות, נקודות מבט ויחסים. אני משתדלת להפריע כמה שפחות.

תשוקתי הטבעית היא לעבוד בעיקר עם אקריליק ועם צבעי שמן, ועבודותיי מאופיינות בצבעים עזים, בתחושת עומס והתפרצות – כאילו אין מספיק מקום בתוך הקנווס, בכדי להכיל את הציור המלא. זאת בכדי להעביר לצופה תחושה של הצפה-רגשית, ובוא זמנית של שפע.