שמי טל עוז, נולדתי ב1989 כחלק משלישיה עם עוד אח ואחות, ההוויה שלי עוד לפני שנולדתי הייתה הוויה של ריבוי, של דמות המתחלקת במרחב האישי שלה, של כזו שצריכה “להילחם” על תשומת לב. יכול להיות שעובדה זו מניעה אותי לפעולות של ריבוי. ריבוי של נרטיבים, פורמטים ותחושות, להגדלה ולהקטנה, לחיפוש אחר העצמי ומקומי, לתנועה בין עבר הווה ועתיד.
הפעולה האמנותית שלי היא פעולה מולטימדיאלית המעלה שאלות בין-תחומיות, בכמה אופנים; האחד, ארגז הכלים שלי מורכב מתחומים רבים ושונים- ציור, צילום, כתיבה, הלחנה, שירה, מוזיקה ווידאו.
השניה, אני בוחרת לפרוש עבודות בפורמטים, בגדלים, בטכניקות ובחומרים שונים ועל גבי מצעים מגוונים, בחירה הבאה להראות על שפע ועל הימנעות מהיררכיה, על מורכבות שאינה מחפשת אחר ויתור. עבורי פרישה זו מאפשרת העלאת שאלות על מקומי בחברה כאישה, כלסבית, כאמנית, כאדם. מאידך, בתהליך הציורי עצמו אני מתעכבת על רגע העצירה והרפלקציה שמהווים עבורי נקודת מפתח. גם השפה בה אני משתמשת מדברת על עצירה. מקומות מטופלים מול מקומות מטופלים פחות.
בציור מבחינתי יש תכונות מורכבות שכן הציור בפעולתו הבונה והמפרקת פותח לי מרחב גדול של ניסוי ובדיקה, בחירה ועריכה, תנועה ועצירה. גישתי הפתוחה אל השינויים באופני ביטוי מקבלת את צורתה והכרעותיה הסופיות בהחלטות ההצבה בנסיבות ההזמנה המשתנות. שאלות על הצבה, אפשרויות מדיומליות ומקומו של הצופה ביצירות, מובילות אותי למעגל שלא נגמר, פורה ומסעיר.
