דן דן בשי, יליד תל אביב, בוגר המדרשה לאמנות במכללת בית ברל ובוגר תכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב. מורה לאומנות ומחנך. בשי עוסק בציור, פיסול ברדי-מייד ובחיבור בין ציור לפיסול. דרך עיבוד של חוויות אנושיות לשפה חומרית מופשטת, עולה גם עיסוק ביחסים פנים מדיומאלים. עבודתו מאופיינת בשילוב מוטיבים צורניים וצבעוניים, חלקי דימויים מובחנים או ברמיזה להם ובאלמנטים בעלי סמליות.
____________________________________________
בהרחבה (הצהרת אמן) אני מגיע אל היצירה טעון ורווי מהיומיום שמושך לכיוונים שונים ששואבים כמו גם ממלאים אותי באנרגיה ובתוכן. המעבר מזוגיות לחיי משפחה, המאמץ למצוא תעסוקה מפרנסת שגם מספקת, תוך כדי סלילת דרכי כאמן צעיר. כל אלה מקבלים ביטוי בתהליך היצירה. האמנות שלי באה לידי ביטוי דרך ציורי שמן ודרך פיסול בחומר תוך שילוב של אובייקטים. אני ניגש לחומרי הגלם ללא תכנון מוקדם וללא סקיצות, מתחיל באלתור שקובע את גבולות ואת אופי היצירה. המחשבות שמעסיקות אותי בזמן היצירה הן על החומריות, על הפעולה, על הצורה ועל הצבע. תהליך העבודה שלי מאופיין ביציקת סמליות לאלמנטים או לחלקים בעבודה. כמו לדוגמא, במקרים רבים, הלבן והצהוב מסמלים בשבילי את הנשגב ושרטוט של קו עם סרגל מסמל בשבילי סדר, קרקע ויציבות. בעבודות שלי יש אזכור לדימויים. דימויים רנדומליים, כאלו שמופיעים סביבי במהלך היומיום או כאלו שמשמעותיים לי לתקופה שבה אני נמצא. אני מתאמן בלראות ובלחשוב מופשט, כלומר לחוות את שמולי ללא תחימה שלו בתוך מסגרת מילולית. ולכן מול דימויים אני מצוי במתח. כאשר דימוי עולה בראשי או מתבהר מול עיניי, אני מנסה ‘לשחרר’ ולשכוח אותו ולחזור למחשבה המופשטת. ובמקרים בהם הדימוי חזק אני בוחר להדגיש אותו. בכל יצירה אני מנסה להביא לידי ביטוי את עיקר ואת מהות החוויה שלי מאותם הימים או מהתקופה בה אני נמצא. אני שומר על גבולות פנימיים שמדברים את אותה הכוונה, לתוכם נאספים אותם כתמים עם סמליות פנימית, דימויים או חלקי דימויים, אזורים מופשטים, כאלו מאולתרים וכאלו מתוכננים.
