גלי ברנע

אני גלי חיה ברנע, בת 35 מחיפה.

נולדתי בחיפה,

ההורים שלי נולדו בחיפה, שניהם,

סבא שלי, אבא של אבא, נולד בחיפה.

אני חיפאית במקור, פורשת כנפיים בהווה.

התחלתי את דרכי באקדמיה באוניברסיטה העברית – למדתי בלשנות ואנתרופולוגיה

מהר מאוד הצורך ליצור הביא אותי אל המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית

אבל בסופו של דבר, אני בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל.

שבע שנים בירושלים הותירו אותי כמהה לים ולמרחב,

להיות נקודה מוקפת כחול שנפרש עד האופק, שלוש מאות שישים מעלות סביב.

עם כיוון וכוונה אבל בלי ניסיון, יצאתי למסע של שלוש וחצי שנים –

להקיף את העולם, מערבה, אל השמש, בטרמפים עם סירות מפרש קטנות.

חציתי את הים התיכון, האוקיינוס האטלנטי, תעלת פנמה ואת קו המשווה,

ראיתי, צילמתי, פגשתי, טעמתי, חוויתי, נשמתי

אוויר מלוח מלא ריאות

חשבתי מחשבות

הרחבתי דעת ולב

העמקתי והיצללתי את הנפש.

נעצרתי עם הקורונה לחופי האוקיינוס הפאסיפי וכך מצאתי את עצמי חזרה בארץ.

המסע כמו מסע –

הכל חייב להיות קל, קטן ונארז בתיק

בעיקר כתבתי, ציירתי על קירות ופיסלתי בגרעיני אבוקדו.

כבר קצת יותר משנה שאני בארץ

יוצקת את דמותי מחדש לתבנית מרובת חלקים

מתהלכת על הגבול הדקיק שבין אומנות ועיצוב,

מנסה להבין מה חשוב.

יוצרת, כי אמן זה תואר גדול ומפחיד מדי

יוצרת, כי אין לי מקום אחר שמרגיש כמו בית

כי שם הזמן נעצר ואני פוגשת את עצמי במלוא עוצמתי.

ויצירה ממשיכה לחיות רק כשהיא נראית וחוות

אז היא נוגעת בלבבות

ממיסה קירות של בדידות

קושרת קשר

חולקת את חויית החיים הזאת, החד פעמית

מאפשרת תנועה ושינוי.

מהמקום הזה אני יוצרת

וגם לומדת טיפול באומנות

זה מה שהייתי רוצה לשתף

וזאת ההזדמנות שאני מבקשת.