ציירת ירושלמית.
עוסקת בציור מהילדות.
האמנות תמיד הייתה עבורי ציר מרכזי של חיי הנפש. בזמן היצירה, אני מקבלת תשובה לשאלותיי.
הנושאים שבעיקר מעסיקים אותי הם יחסי הגומלין של בני האדם. זה בא לידי ביטוי בסדרות – כמו למשל, “אהבה”, “האמן והמודל”, “ימי חולין של ירושלים”, “איורי תנ”ך” ועוד.
המטרה היא לא להגיע להגדרות סופיות, – לפעמים, מספיק רק לרמוז לאופיה של הדמות. אני עובדת המון עם ציפורן ודיו, וזה מאפשר לי להמחיש את מצבי הרוח של הדמויות בצורה עדינה במיוחד.
לרוב, הדמויות הללו שקועות בתוך עצמן.
גם כשמדובר באהבה, כל אחד חי לבד, בתוך עולמו, – הרי הנפש לעולם אינה יכולה להיות מובנת למישהו אחר…
כשאני מציירת אני מנסה להביע את רגשות האמן כלפי העולם. זאת יכולה להיות תחושת המרחק, המפריד בינך לבין אדם אחר, או המרחק בין האדם לבין השלמות של הטבע. היופי יכול להרהיב עין, אולם עבור האמן הוא מהווה אתגר ליצירת העולם האלטרנטיבי משלו.
אני חושבת שהדמויות שלי יוצרות מעין עולם סגור בתוכו, והעיסוק שלי הוא השאיפה להתנתק, כדי להביט בחיים מלמעלה, מתוך עמקי הנפש.
אירית קרנר
