אטרין מיכאלי, ציירת ומורה ליוגה.
במסעה נפגשת שוב ושוב עם השאלה “לא צריך להיות רזה/גמיש/צעיר/בכושר/ברבור יפיפה כדי לתרגל יוגה?”
השאלה הזו עלתה גם מתוכה מאות פעמים ותקופה ארוכה גם עצרה אותה מלתרגל וללמד- העיסוק במראה החיצוני עיכב אותה מלהגשים את עצמי הרבה פעמים.
חלק מתהליך הלמידה והקבלה של אטרין הוא דרך האומנות. היא החלה לצייר פורטרטים עצמיים ולכתוב על המקומות היותר מסובכים שלה. והפידבק החיובי היה עצום – מאז היא מלקטת סיפורים של נשים וגברים שהתמודדו או מתמודדים עם אתגרים שונים (למשל הפרעות אכילה, הריון לידה ואמהות, מחלות, נפגעי תקיפה מינית, אלכוהוליזם והרשימה עוד ארוכה) ומצאו חמלה ונחמה ביוגה.
באומץ לב הן/הם שיתפו עימה תמונה שלהם מתרגלים, שעליה היא ביססה את האיורין. מאחורי כל איור מסתתר סיפור של נשמה ענקית ומעוררת השראה, חלקן/ם הגדילו לעשות ורצו שאטרין תשתף את סיפורם ברשתות החברתיות בצמוד לאיור, לטובת קידום המודעות לאותם נושאים, כדי ליצור שינוי חיוני בתפיסה של דימוי גוף.
