אוקי שוורץ מתכתבת עם עולם האמנות בעיקר אמנות המופשט האקספרסיבי התת מודע כמו ג'קסון פולוק ואמני המופשט מאסכולת ניו יורק.
אוקי שוורץ מעניקה לתת מודע ליצור צורות וצבעוניות אקראיים שמתלכדים לכדי נופים דמיוניים כשהצופה יכול להרכיב לעצמו את החוויה האישית שלו.
הסדרה המוצגת עשויה פורמטים קטנים שמהווים קונטרא פונקט למשיכות המכחול וכתמי הצבע האקספרסיביים שמתבקשים מכוח הזאנר.
ההרמוניה והדיסהרמוניה בין הפורמט לתוכן מייצרים קומפוזיציה מוסיקלית דינמית שאינה רק יופי צורני אלא גם אחווה אמנותית שמבטאת אמת פנימית ודיאלוג עם הצופה.
